Vayedaber

סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא מַלְיָא. אֲבָל ''זֶרַע אֵין לָהּ'', דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא סְרִיקָא — אֵימָא לָא, צְרִיכָא.

Traduction

was empty, and now her body is full with the child, and therefore she is no longer ''as in her youth.'' But in a situation where ''she has no child,'' when at the outset her body was empty and now her body is also empty, as she has given birth, you might say that she should not be disqualified. Therefore, it is necessary to write both verses.

Rachi non traduit

סריקא. ריקה כמו אילן סרק (ב''ב דף כז:):

[סִימָן: (אָמַר לֵיהּ) לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיהָ בְּמִיתָה נַעֲשֶׂה וְלֹא נַעֲשֶׂה בְּוָלָד יִבֻּם וּתְרוּמָה יִבּוּם וּתְרוּמָה — סִימָן].

Traduction

Parenthetically, the Gemara lists terms signifying the following discussions, to serve as a mnemonic device: Said to him, we should not make, by death, we should make and not make, by a child, yavam and teruma, levirate marriage and teruma. This list of terms, taken from the introductions or key phrases in each of the ensuing discussions, is the mnemonic.

אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּאסְקַרְתָּא לְרָבָא: לֹא נַעֲשֶׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן יִבּוּם מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹסְלָהּ מִן הַתְּרוּמָה — לֹא עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים; מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מֵתִים כְּחַיִּים?!

Traduction

Rav Yehuda from De’iskarta said to Rava, in continuation of the discussion of the baraita: Should we not make the halakha concerning dead children like the halakha concerning living children with regard to levirate marriage by an a fortiori inference, and say: And if in a place where the Torah made the halakha with regard to a child from the first husband like the halakha with regard to a child from the second husband, to disqualify her from teruma, for as long as she has a child who is not a priest she is prohibited from partaking of teruma, the Torah nevertheless did not make dead children like living ones; therefore, in a place where the Torah did not make a child from the first husband like a child from the second to exempt her from levirate marriage, is it not right that we should not make the dead like the living? Why, then, is a yevama exempt from levirate marriage if her late husband’s only child dies?

Rachi non traduit

ולא נעשה מתים כחיים. ותחזור לזיקה אם ימות בנה לאחר זמן:

תַּלְמוּד לוֹמַר: ''דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם''.

Traduction

The verse states: ''Her ways are the ways of pleasantness, and all her paths are peace'' (Proverbs 3:17). In other words, since the ways of Torah are those of pleasantness, the Torah would not obligate a woman who has married in the meantime to subsequently perform ḥalitza, as this might demean her in her husband’s eyes.

Rachi non traduit

דרכיה דרכי נועם. וזו שהיה לה בן ולא נזקקה ליבם וניסת לשוק ומת בנה אם תאמר תחלוץ הרי היא מתגנה על בעלה הילכך על כרחך בן אין לו בשעת מיתה קאמר והרי יש לו:

וְנַעֲשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן תְּרוּמָה מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם — עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים; מָקוֹם שֶׁעָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְפוֹסְלָהּ מִן הַתְּרוּמָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵתִים כְּחַיִּים?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְזֶרַע אֵין לָהּ'', וְהָא אֵין לָהּ.

Traduction

The Gemara inquires: And let us make the halakha with regard to dead children like the halakha with regard to living ones with regard to teruma, from an a fortiori inference: And if in a place where the Torah did not make a child from the first husband like a child from the second to exempt her from levirate marriage, it nevertheless made the living like the dead, as a woman whose husband died and left a child is exempt from levirate marriage even if that child subsequently dies; then, in a place where the Torah made a child from the first like a child from the second to disqualify her from teruma, is it not right that we should make the living like the dead? The Gemara responds: Therefore, the verse states ''and she have no child, she is returned unto her father’s house, as in her youth'' (Leviticus 22:13), and here she does not currently have children.

וְנַעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לְעִנְיַן יִבּוּם מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן תְּרוּמָה — עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי; מָקוֹם שֶׁעָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן יִבּוּם — אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּבֵן אֵין לוֹ'', וְהָא אֵין לוֹ.

Traduction

The Gemara further suggests: And let us make her child from the first husband like her child from the second one with regard to levirate marriage, again from an a fortiori inference: And if in a place where the Torah did not make the living like the dead with regard to teruma, it still made a child from the first husband like a child from the second, then in a place where it made the living like the dead, with regard to levirate marriage, is it not right that we should make a child from the first husband like a child from the second, and thereby exempt her from levirate marriage? The Gemara answers: The verse states about levirate marriage: ''And he has no child'' (Deuteronomy 25:5), and in fact he had none at the time of his death.

וְלֹא נַעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי לִתְרוּמָה מִקַּל וְחוֹמֶר: מָה בִּמְקוֹם שֶׁעָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם — לֹא עָשָׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי; מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה מֵתִים כְּחַיִּים לְעִנְיַן תְּרוּמָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה וָלָד מִן הָרִאשׁוֹן כְּוָלָד מִן הַשֵּׁנִי?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֵין לָהּ'', וְהָא יֵשׁ לָהּ.

Traduction

The Gemara offers another possibility: And should we make a child from the first husband not like a child from the second one with regard to teruma, from an a fortiori inference: If in a place where the Torah made the living like the dead to exempt her from levirate marriage, it still did not make a child from the first husband like a child from the second, then in a place where the Torah did not make the living like the dead, with regard to teruma, is it not right that we should not make the child from the first husband like the child from the second? The Gemara responds: Therefore, the verse states: ''And she have no child,'' but in fact this woman has children.

הֲדַרַן עֲלָךְ יֵשׁ מוּתָּרוֹת

Traduction

MISHNA: With regard to a woman whose husband went overseas, and witnesses came and they said to her: Your husband is dead, and she married another man on the basis of this testimony, and afterward her husband came back from out of the country, she must leave both this man and that one, as they are both forbidden to her. And she requires a bill of divorce from this one and that one.

הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ ''מֵת בַּעְלִיךְ'', וְנִיסֵּת, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ — תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה,

Traduction

And furthermore, she has a claim to neither payment of her marriage contract, nor the profits of her property used by either of them, nor sustenance, nor the worn clothes she brought to the marriage. She has rights to these claims neither against this man nor against that one, i.e., she cannot collect these payments from either her first or second husband. And if she took any of these items from this man or from that one, she must return them to him.

Rachi non traduit

מתני' האשה באו ואמרו לה כו'. בעד אחד כדדייקינן בגמרא מסיפא:

תצא מזה ומזה. כשאר אשת איש שזינתה דהך לאו אנוסה היא. ואע''ג דהימנוהו רבנן לעד אחד באשה משום עיגונא טעמא מאי משום דהיא גופא דייקא עד דידעה בקושטא ומינסבא והא דלא דייקא קנסי לה:

וצריכה גט מזה ומזה. אם תרצה להנשא לאחר. וטעמא דבעיא גט משני מפרש בגמרא:

Tossefoth non traduit

האשה. איידי דאיירי לעיל ביש מותרות בפסול תרומה ומעשר קתני נמי הא פירקא בתריה דאיירי נמי בהכי דקתני היתה בת לוי נפסלה מן המעשר בת כהן מן התרומה:

וְאֵין לָהּ כְּתוּבָּה, וְלֹא פֵּירוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְּלָאוֹת — לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. וְאִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה — תַּחְזִיר.

Traduction

And the offspring is a mamzer from this one and from that one. Her child from the second husband is a definite mamzer, as she was never divorced from her first husband, and the Sages decreed that if she returned to her first husband, a child born later from him is also a mamzer. And neither this man nor that man may become impure for her upon her death, if they are priests. And neither this one nor that one is entitled to the rights that stem from the marriage bond: Neither to her found articles, nor to her earnings, nor to the nullification of her vows.

Rachi non traduit

מזונות. ואפילו מה שלותה ואכלה תחתיו:

בלאות. ואפילו שחיקת בגדים שהיו לה לא תוציא משם:

וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וָזֶה מִטַּמֵּא לָהּ, וְלֹא זֶה וָזֶה זַכָּאִים לֹא בִּמְצִיאָתָהּ, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

Traduction

If she was a regular Israelite woman, she is disqualified from marrying into the priesthood, as her intercourse with the second husband is considered an act of illicit sexual relations, and the daughter of a Levite is disqualified from partaking of the first tithe, and the daughter of a priest is disqualified from partaking of teruma. And neither the heirs of this man nor the heirs of that one inherit her marriage contract, as she is not considered married to either of them. This clause will be explained in the Gemara. And if they both died childless, the brothers of this one and the brothers of this one must perform ḥalitza and they do not enter into levirate marriage.

Rachi non traduit

והולד ממזר מזה ומזה. אם ילדה משני ממזר גמור ואם שוב החזירה ראשון וילדה לו הוי ממזר מדבריהם:

Tossefoth non traduit

הולד ממזר מזה ומזה. אר''י דאפילו לאחר שנתן הראשון גט הוי ממזר מן השני מידי דהוה אראשון שהולד ממזר ממנו:

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל — נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָּה. וּבַת לֵוִי — מִן הַמַּעֲשֵׂר, וּבַת כֹּהֵן — מִן הַתְּרוּמָה. וְאֵין יוֹרְשִׁין שֶׁל זֶה וְיוֹרְשִׁין שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁין אֶת כְּתוּבָּתָהּ. וְאִם מֵתוּ — אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין.

Traduction

Rabbi Yosei disagrees with the first tanna and says that she does receive payment of her marriage contract, and the obligation of her marriage contract is upon the property of her first husband. Rabbi Elazar says: The first husband is entitled to her found articles, to her earnings, and to the nullification of her vows. Since her second marriage was an error, the first husband does not forfeit his rights. Rabbi Shimon says an even more far-reaching ruling: Her sexual relations or her ḥalitza with the brothers of the first husband exempts her rival wife, as it is considered a proper levirate marriage or ḥalitza, and certainly she does not require ḥalitza from the brother of the second husband. And if she returns to her first husband, the child from him is not a mamzer.

Rachi non traduit

נפסלה מן הכהונה. משום זונה:

מן המעשר. קנסא וכן תרומה דרבנן:

יורשין כתובתה. בגמרא פריך כתובה מאי היא:

חולצין. אחיו של ראשון מדאורייתא חולץ ורבנן גזור דלא לייבם ואחיו של שני חולץ מדרבנן משום גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה כו' כדמפרש בגמ' (לקמן יבמות פח:) גבי גט:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאֵין הַוָּלָד מִמֶּנּוּ מַמְזֵר.

Traduction

All these halakhot refer to a situation when she married with the permission of the court, after hearing that her husband had died. But if she married without the consent of the court, basing herself entirely on the testimony she heard, and her husband returned, it is permitted for her to return to her first husband. The mishna adds another difference between these two scenarios: If she married by permission of the court, she must leave both of them and she is exempt from bringing the offering, i.e., the sin-offering for her unwitting adultery, as she had the authorization of the court and is therefore considered to have acted under duress.

Rachi non traduit

ביאתה או חליצתה. ארישא פליג דקתני לא מייבמין:

ואין הולד ממזר. אם החזירה הראשון:

וְאִם נִיסַּת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ. נִיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין — תֵּצֵא, וּפְטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן.

Traduction

If, however, she did not marry by permission of the court, she must leave her second husband and is liable to bring an offering for mistakenly having relations with a man forbidden to her. In this regard, the power of the court is greater, as she is exempt from bringing an offering. If the court instructed her to marry on the basis of inaccurate testimony, and she went and ruined herself by engaging in licentious relations outside matrimony, she is liable to bring an offering, as they permitted her only to marry, and not to engage in licentious relations.

Rachi non traduit

ניסת שלא ברשות. ב''ד שבאו שני עדים ואמרו מת בעליך וניסת מעצמה שהרי לא היתה צריכה להיתר ב''ד:

מותרת לחזור לו. דאנוסה היא:

ופטורה מן הקרבן. דיחיד שעשה בהוראת ב''ד פטור:

לֹא נִיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין — תֵּצֵא, וְחַיֶּיבֶת בְּקָרְבָּן. יִפָּה כֹּחַ בֵּית דִּין, שֶׁפּוֹטְרָהּ מִן הַקָּרְבָּן. הוֹרוּהָ בֵּית דִּין לִינָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה — חַיֶּיבֶת בְּקָרְבָּן, שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לִינָּשֵׂא.

Traduction

GEMARA: From the fact that the latter clause of the mishna teaches: If she married without the consent of the court she is permitted to return to him, this indicates that she did so not by the consent of the court, but rather by witnesses, i.e., as there are two witnesses, she does not require special permission from the court. With this in mind, it may be inferred that the first clause of the mishna, which speaks of one who acted with the consent of the court, is referring to a situation when there was one witness. Apparently, one witness is deemed credible when he testifies about a husband’s death, i.e., the court will permit a wife to marry on the basis of the testimony of a lone witness.

Rachi non traduit

שלא על פי ב''ד. אלא בעדים חייבת קרבן דשוגגת היא ואין זה אונס להפטר מן הקרבן דאיבעי לה לאמתוני:

גְּמָ' מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: נִשֵּׂאת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת — מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ, שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין, אֶלָּא בְּעֵדִים. מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין, וּבְעֵד אֶחָד. אַלְמָא עֵד אֶחָד נֶאֱמָן.

Traduction

And we also learned in a mishna (122a): They established that they would allow a woman to marry if her husband was reported dead by one witness, based solely on what he learned from the mouth of another witness, i.e., hearsay testimony, and also the testimony of a woman who heard from another woman, and even the testimony of a woman who heard from a slave or from a maidservant. Apparently, one witness is deemed credible in this regard, as whenever hearsay testimony is accepted, the testimony of one witness is also valid.

Tossefoth non traduit

מכלל דרישא ברשות ב''ד ובעד אחד אלמא עד אחד מהימן מנלן. למאי דס''ד השתא דעד אחד מהימן מדאורייתא הא דקרי ליה ברשות ב''ד לפי שיש דברים שאין נאמן להם וצריכה לישאל לב''ד להתירה לינשא על פיו אבל בשנים הדבר ידוע שהיא מותרת ואע''ג דסבור עכשיו דנאמן מן התורה כמו שנים מ''מ אסורה לחזור דבעד אחד הוה לה למידק אע''פ שהאמינתו תורה:

וּתְנַן נָמֵי: הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִין עֵד מִפִּי עֵד, וְאִשָּׁה מִפִּי אִשָּׁה, וְאִשָּׁה מִפִּי עֶבֶד וּמִפִּי שִׁפְחָה. אַלְמָא עֵד אֶחָד מְהֵימַן.

Traduction

And we also learned in a mishna (Karetot 11b) that if one witness says to someone: You ate forbidden fat, and the accused says: I did not eat it, the accused is exempt from bringing an offering. The Gemara infers: The reason he is exempt is that the individual in question said: I did not eat it, which indicates that if he had been silent and failed to deny the accusation, the lone witness is deemed credible. Apparently, one witness is deemed credible by Torah law with regard to certain issues.

וּתְנַן נָמֵי: עֵד אֶחָד אוֹמֵר ''אָכַלְתָּ חֵלֶב'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא אָכַלְתִּי'' — פָּטוּר. טַעְמָא דְּאָמַר ''לֹא אָכַלְתִּי'', הָא אִישְׁתִּיק — מְהֵימַן. אַלְמָא עֵד אֶחָד מְהֵימַן מִדְּאוֹרָיְיתָא.

Traduction

§ The Gemara asks: From where do we derive this? The Gemara answers: As it is taught in a baraita that the verse states: ''Or if his sin be known to him'' (Leviticus 4:23, 28). This indicates that he himself must be aware of his sin, and not if it was made known to him by others. In other words, one is not obligated to bring an offering due to the testimony of others, even if they testify that he had transgressed. I might have thought he should be exempt even though he does not contradict the witness’s claim. Therefore, the verse states: If his sin be known to him, which indicates that in any case, however he comes by this knowledge, he is liable.

Rachi non traduit

גמ' הא אישתיק מהימן. ולא אמרינן חולין לעזרה קא מייתי:

מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ''אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ''. וְלֹא שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ אֲחֵרִים. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכְחִישׁוֹ יְהֵא פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אוֹ הוֹדַע אֵלָיו'' — מִכָּל מָקוֹם.

Traduction

The Gemara clarifies this halakha. What are the circumstances? If we say that two witnesses came and informed him and he does not contradict them, why do I need a verse to teach this ruling? After all, the testimony of two witnesses is always accepted. Rather, is it not referring to one witness, and yet if he does not contradict the sole witness, that witness is deemed credible? One can learn from this that one witness is deemed credible with regard to prohibitions. The Gemara refutes this claim: And from where do you infer that the reason is due to the fact that the one witness is deemed credible? Perhaps the accused must bring an offering because he remains silent, as there is a principle that silence is considered like an admission.

הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דַּאֲתוֹ תְּרֵי וְלָא קָא מַכְחִישׁ לְהוּ, קְרָא לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו — חַד, וְכִי לָא קָא מַכְחִישׁ לֵיהּ — מְהֵימַן, שְׁמַע מִינַּהּ עֵד אֶחָד נֶאֱמָן. וּמִמַּאי דְּמִשּׁוּם דִּמְהֵימַן? דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָא שָׁתֵיק, וּשְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה דָמְיָא?

Traduction

And you should know that this is the reason, as the latter clause of that same baraita teaches that if two witnesses said to him: You ate forbidden fat, and he says: I did not eat it, he is exempt, and Rabbi Meir obligates him to bring an offering. Rabbi Meir said that this is an a fortiori inference: If two witnesses can bring him to the severe penalty of death by testifying that he had committed a transgression for which one is liable to receive the death penalty, should they not bring him to the more lenient obligation of an offering?

Rachi non traduit

אי נימא תרי. אמרו לו אכלת חלב:

וכי לא מכחיש ליה מהימן. אלמא עד אחד מהימן באיסור והיתר דקא מייתי חטאת אפומיה ומיתאכלא דאי לא מהימן היכי מתאכלא דלמא חולין בעזרה נינהו:

תֵּדַע, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: אָמְרוּ שְׁנַיִם ''אָכַלְתָּ חֵלֶב'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא אָכַלְתִּי'' — פָּטוּר. רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר, אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה — לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קָרְבָּן הַקַּל?

Traduction

The Rabbis said to him: There is a difference between the two cases, as with regard to an offering, what is the halakha if he would choose to say: I was an intentional sinner? One who sins intentionally is not liable to bring an offering. Since the accused in the latter clause of the baraita can negate the testimony that would have rendered him liable to bring an offering, he can likewise deny the act itself, whereas if witnesses testify that he performed an action that incurs the death penalty, his denial has no bearing on the case. The Gemara clarifies: In the first clause

Tossefoth non traduit

רבי מאיר מחייב. וממשכנים אותו אם אומר שלא להבי' ולא דמי לשאר חייבי חטאות דניחא להו בכפרה ולא בעי משכוני:

אָמְרוּ לוֹ: מָה אִם יִרְצֶה לוֹמַר ''מֵזִיד הָיִיתִי''! רֵישָׁא

Traduction

Rachi non traduit

ומה אם ירצה לומר מזיד הייתי. הרי זה נאמן לפטור עצמו מקרבן דאין עדים מצו להכחישו בהא הילכך אי אמר נמי לא אכלתי נאמן. ומדאיפליגו בהא מכלל דרישא עד אחד אומר אכלת כו ' דדייק מינה הא אישתיק חייב דברי הכל היא:

Tossefoth non traduit

ומה אם ירצה לומר מזיד הייתי. אר''י דאין להקשות והא מיגו במקום עדים הוא דה''פ ומה אם ירצה לומר בפירוש מזיד הייתי השתא נמי דקאמר לא אכלתי הכי הוא דבעי למימר לא אכלתי שוגג אלא מזיד והכי מוכח בכריתות (דף יב. ושם) וא''ת והיכי מוכח הש''ס מדפטרי רבנן שהדבר תלוי בהודאתו להתחייב קרבן מדלא מחייבי ליה תרי קרבן אע''ג דמכחיש להו הא לא מכחשי ליה במאי דקאמר מזיד היה ואי אפשר לחייבו על פיהם בשום ענין ולעולם איכא למימר דלעיל מחייבי ליה משום דעד אחד מהימן בלא הודאתו דכיון שאין אומר דמזיד היה יש לנו לומר דמסתמא שוגג היה דלא מחזקינן ליה ברשיעא ואר''י דשפיר מוכח דסבר הש''ס דאי הוה לן למימר מסתמא שוגג היה לא הוה כל כמיניה למיפטר נפשיה מקרבן ולומר מזיד הייתי ולאפוקי נפשיה מסתמא ומשמע ליה דאפילו באמרו לו שנים אכלת חלב בשוגג פטרי רבנן משום דלא שכיח שיוכלו העדים לידע בירור הדבר אם שוגג היה או מזיד וע''כ הא דמחייבי רבנן כי שתיק משום דשתיקה כהודאה דמיא דאי אפשר לחייבו קרבן ע''י שום עדות ומספקא ליה לר''י אם אמר לא אכלתי חלב לא שוגג ולא מזיד אם נאמן אם לאו דאין נאמן להכחיש העדים או שמא נאמן דהא לא מכחשי ליה עדים במה שאומר לא אכלתי שוגג ובמה שאומר לא אכלתי מזיד אע''ג דמכחשי ליה לא איכפת לן כי זה אינו שייך לחיוב קרבן ויפה עושה דלא מפרש חטאיה ובכריתות (ג''ז שם) דקאמר דאיכא בין טעמא דמתרץ בדבוריה לטעמא דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש אמרו לו נטמאת והוא אומר לא נטמאתי דלא מתרץ דיבוריה ולא קאמר דנפקא מינה באמר לא אכלתי לא שוגג ולא מזיד דאפילו אם תימצי לומר דלא מהימן ניחא למינקט נטמאת והוא אומר לא נטמאתי דומיא דאכלת ולא אכלתי בלא שום תוספת דבור ועוד דנקט הכי משום דמייתי בתר הכי עלה ברייתות דלענין טומאה: